המחזה "סיטיפח" דן בהתנהלות אפלולית של המדינה מול אזרחיה ואי האימון שנוצר בין אדם לזולת.
עלילת המחזה: התפתחות והתפרקות של מדינה דמיונית עשירה ומוצלחת למופת. מדינה זו מפתחת תעשיית חומרים רעילים (קרטונים, צלופן, פלסטיק ועוד) ועושה מהם את הונה הפיננסי. זוהי מדינה חזקה הדורשת מאזרחיה מצליחנות והומוגניות.
עם השנים המדינה עוברת משבר גורלי כאשר היא מגיע לסיטואציה טראגית בה אין אפשרות לשחרר, להתפתח, ולהיפטר מן הזבל ההמוני שנוצר ע"י התעשייה המקומית.
על מנת לנסות לשרוד את המצב הקיים בלי לזרוק פסולת, האוכלוסייה מוזמנת לאכול את הזבל תחת הכותרת "לאכול יותר ולזרוק פחות"... המצב בחוץ מחמיר ומדרדר בעוד עולם השקר והרמאות רק גדלים. מחלות שונות מתפשטות ברחבי המדינה, שורר כאוס מוחלט עד כדי מהפכות ומלחמות. כל זאת, עד אשר לסוף המסכות נופלות והאמת הטהורה יוצאת לאור.
במאית ומנהלת אומנותית תאטרון פסיפסו:
סוניה סודרי, בוגרת האקדמיה לתאטרון בצרפת.
שחקנית ועוזרת בימאית בתאטרון הלאומי בהנהלתו של מרסל מרשל.
שחקניות:
ראש העיר: בתיה כהן
ראש העיר ועיתונאית: מיכל אקבס
דיאטנית: נויה גולי
קאוצ'ר ותושבת העיר: רחלי תמיר
תושבת עיר: רחל מלול
תושבת עיר: שולמית חיים
תושבת עיר: שרה טרבלסי
תושבת עיר: אתי עידן
תושבת עיר: רננה שדה
דרמטורג:
אדם יכין - במאי, שחקן, ליצן, בונה מסכות ותפאורה. בוגר ביה"ס לתיאטרון "ז'ק לקוק" - פריס וביה"ס לקולנוע וטלוויזיה ע"ש סם שפיגל – ירושלים. מתמחה בתיאטרון בובות ענק, תיאטרון חומרים וחפצים ומופעים תלויי אתר. מנהל אמנותי של תאטרון "האיל המרקד".
מוזיקה:
מתן בן זהב - מוזיקאי, מלחין מפיק ומעבד ירושלמי. מנגן ומלמד פסנתר וסקסופון ומופיע עם הרכבים רבים בארץ ובעולם.
תאורה:
דב מילניק - מהנדס אלקטרוניקה. בוגר אקדמית רובין בה סיים כמלחין ומנצח. מועסק באקדמית רובין למחול כקונספטור תאורה. במהלך השנים ערך למעלה מ 900- קונספטי תאורה.
קשרי חוץ:
רבקה אפשטיין - שותפה בהפעלת תאטרון פסיפסו מאז היווסדו.
.jpeg)
